תקציר

חוקרת מחול, כוראוגרפית ורקדנית. הופיעה ברסיטלים של "מחול אחר" בשנים 1986-1977 ובתכניות שהעלתה בבתי ספר במסגרת נוער מוסיקלי (1989-1978), מחברת הספר לרקוד עם החלום – ראשית המחול האמנותי בארץ ישראל 1964-1920, תחקירנית הספרייה למחול להקמת ארכיון התיעוד של המחול בישראל (1991-1987), עורכת שותפה של כתב העת מחול בישראל עם גיורא מנור (1998-1991), עורכת מיסדת של מחול עכשיו – כתב עת למחול בישראל (החל מ- 1993 ואילך). בעלת תואר שלישי מאוניברסיטת תל אביב, הפקולטה לאמנויות, בנושא "תיאטרון-תנועה בישראל 1991-1976", מבקרת מחול של עיתון הארץ החל מ-1991. מנהלת אמנותית וכוראוגרפית של להקות המחול האתיופיות אסקסטה וביתא, מחברת הספר מחול פורש כנפיים – יצירה ישראלי לבמה 2000-1920.

פרסים

פרס מפעל חיים במחול של שרת התרבות לשנת 2012

פרס מפעל חיים במחול של אגוד אמני ישראל 2017

שנה המליצה ועדת השופטים להעניק את הפרס לד"ר רות אשל, על פועלה המשלב עשייה אמנותית, מחקר וכתיבה עיתונאית. על תרומתה המשמעותית והפעילה לעולם המחול בישראל. בשלהי שנות ה- 70 הייתה מחלוצות שסללו את הדרך לפריצת הפרינג' של המחול בישראל. בתום קריירה של עשרים שנה על הבמה כרקדנית ויוצרת עברה לעסוק במחקר על ראשית המחול האמנותי בארץ ותיאטרון תנועה בישראל. במסגרת עבודתה כעורכת שותפה עם גיורא מנור ז"ל, של כתב העת "מחול בישראל" וכמייסדת-עורכת של "מחול עכשיו", פרסמה מאמרים רבים שהפכו לאבני היסוד בהבנת התפתחות המחול בישראל.

בעקבות מחקר על תרבות החיים והמחול של יהודי אתיופיה בישראל ייסדה ד"ר אשל את להקת 'אסקסטה' שפעלה באוניברסיטת חיפה, ולאחר מכן את להקת 'ביתא' הפועלת עד היום במתנ"ס נווה יוסף שבחיפה. במפעל זה מיזגה חקירה ותיעוד של הריקודים של יהודי אתיופיה עם יצירת ריקודי בני זמננו המכילים מאפיינים ויסודות מסורתיים.

כללי

ילידת חיפה (1942), בוגרת בית הספר הריאלי בחיפה (1961), שירות צבאי בחיל הים (1961), נשואה לד"ר ראובן אשל, אמא של נורית, יעל ורונן וסבתא לשישה נכדים.

לימודים מקצועיים

  • תואר שלישי (יוני 2002), אוניברסיטת תל-אביב, הפקולטה לאמנויות. נושא: תיאטרון-תנועה בישראל . 1976 – 1991. מנחה: ד"ר אהובה בלקין.
  • תואר שני בתיאטרון, אוניברסיטת קוויבק במונטריאול, 1990. נושא: התפתחות המחול האמנותי בישראל 1920 – 1948 והקשריו לתיאטרון.

    פריז (1961) בסטודיו של אולגה מורוזובה
  • פריז (1961) בסטודיו של אולגה מורוזובה
  • תואר ראשון במדעי הרוח, המכללה החדשה בקליפורניה, 1982.
  • לימודי מחול מודרני (טכניקת גראהם) – תלמידה של רנה גלוק, לינדה הודס, נורית כהן ולינדה רבין, 1971 – 1978.
  • מורה מוסמכת לכתב תנועה בנש(Benesh Dance Notation) , לונדון, 1967.
  • בחינות האקדמיה המלכותית למחול Royal Academy of Dancing)) – בחינות
  • Elementary and Intermediate (1964, 965).
  • בלט קלאסי – תלמידה של אולגה מורוזובה (פאריז) ופיליס בדלס (לונדון), 1964 – 1967.
  • בלט קלאסי – תלמידה של ולנטינה ארכיפובה גרוסמן, 1952 – 1962.
  • פסנתר – תלמידה של חיים אלכסנדר באקדמיה למוזיקה ע"ש רובין בירושלים (1961 – 1962).
  • פסנתר – בוגרת קונסרבטוריון למוזיקה "דוניה וייצמן" – 1960.

רקדנית

רשימת ריקודי סולו שיצרו כוראוגרפים עבור רות אשל (במסגרת תיאטרון מחול רות אשל (1977-1986):

  • הרהור בקווים שבורים(1977), כוריאוגרפיה: הדה אורן, מוסיקה: רגה הודית, בכורה: צוותא ת"א.

    הרהור בקווים שבורים (1977)
  • מרחב פנימי וחיצוני (1977), כוריאוגרפיה: הדה אורן, מוסיקה מקורית: משה קילון בכורה: צוותא ת"א.
  • דיוקן של דמגוג (1977), כוריאוגרפיה: רחל כפרי, עריכה מוסיקאלית: יוסי מר-חיים בכורה: צוותא ת"א.
  • הדחליל (1977), כוריאוגרפיה: רות זיו-אייל, תלבושות: אבישי אייל בכורה: צוותא ת"א.
  • אנשים כמו קווים (1977), כוריאוגרפיה: רונית לנד, מוסיקה: לוצ'יאנו בריו בכורה: צוותא ת"א.
  • מוטו פרופריאו (1978), כוריאוגרפיה: רונית לנד, מוסיקה מקורית: יוסף דורפמן, בכורה: מוזיאון תל אביב, אולם רקנטי

    אנשים כמו קווים (1977), צלם: פטר לרסן
  • מיתר (1981), כוריאוגרפיה: הדה אורן, במסגרת תכנית קול ומחול, מוסיקה מקורית: יוסף דורפמן, בכורה: מוזיאון תל אביב, אולם רקנטי
  • נעליים (1982), כוריאוגרפיה: רונית לנד, מוסיקה: טיבטית , בכורה: מוזיאון תל-אביב, אולם רקנטי
  • אמזונה קומפקטית (1986) כוריאוגרפיה ועיצוב התלבושת: אלי דור כהן,בכורה: פסטיבל ישראל
  • הופעות בישראל, פסטיבל אדינבורג (1978), לונדון, בריסלסן-פרנסיסקו, ברקלי (1982), (1978),מונטריאול (1986).

רקדנית בהרכבים שונים

  • רקדנית בהרכה הראשון של להקת בת שבע 2, ממלאת מקום בלהקת האם, 1975 – 1977.
  • סולנית במחזמר טיפות הגשם מאת ברך בכרך,כוראוגרפיה: יענקלה קלוסקי, 1975.
  • רקדנית בסרט קזבלן בבימויו של מנחם גולן,כוראוגרפיה: שמעון בראון, 1973.

    מרחב פנימי וחיצוני (1977)
  • סולנית הבלט באופרה שמשון ודלילה (כוריאוגרפיה: ליה שוברט), פסטיבל ישראל, קיסריה, 1973.
  • לו יהי (1974) – , כוראוגרפיה: נורית כהן, במסגרת "בימת הרקדנים", התכנית נוצרה בעקבות מלחמת יום הכיפורים
  • רקדנית בצוות הוואי שיצא להופעות בסיני, למצרים ולרמת הגולן במהלך מלחמת יום כיפורים (1972)
  • רקדנית סולנית בלהקת "בימת הרקדנים" בניהול אמנותי של ליה שוברט וקאי לוטמן, 1970 – 1974.
  • תמונות מנוגדות (1970), כוריאוגרפיה: ליה שוברט
  • …ואז לא נותר איש, (1970), כוראוגרפיה: ליה שוברט. בכורה: תיאטרון עירוני חיפה.

    הדחליל (1977)
  • רקדנית סולנית בכת, כוראוגרפיה: קנט גוסטפסון.
  • מסע (1973), כוראוגרפיה: רנה גלוק (דואט בביצוע רות אשל וקנט גוסטפסון)
  • מעבר לנוף המראות (1973), כוראוגרפיה: ליה שוברט
  • מיתוס (1973), כוראוגרפיה: קנט גוסטפסון.

רקדנית,מייסדת ומנהלת "להקה קאמרית למחול חיפה" (1969-1970)

  • אטיודים בסגנון ג'אז (1979), כוראוגרפיה: אורה דרור,
  • מצבה (1979), כוראוגרפיה: נורית כהן
  • פסיביות (1969) – כוריאוגרפיה: אשרה אלקיים-רונן. הריקוד נוצר במיוחד עבור רות אשל

    מוטו פרופריאו (1978)

רקדנית ואסיסטנית בתאטרון מחול – במה לכוראוגרפיה ישראלית – אשרה אלקיים, חיפה (1968 – 1969)

  • הדגמה של טכניקת גראהם (1968), עיצוב: אשרה אלקיים
  • המשפט (1968), כוראוגרפיה: אשרה אלקיים
  • מכשפות (1968), כוראוגרפיה: אשרה אלקיים

    אמזונה קומפקטית (1986)

כוראוגרפית

תיאטרון מחול רות אשל (1977 – 1988)

  • זמנים (1986), אביזרים/פסלים: אברהם אופק, מוזיקה מקורית: ציפי פליישר, רקדנית: רות אשל
  • צמר וברזל (1986), אביזרים/פסלים: דליה מאירי, מוזיקה מקורית: ציפי פליישר, רקדנית: אשל
  • בובות (1984) – מופעל לילדים ונוער, רקדניות: רות אשל ואריאלה קימחי
  • ענפים מחותלים (1983), אביזרים/פסלים: דליה מאירי, מוסיקה מקורית: יוסף דורפמן, רקדניות: הרכב ראשון – רות אשל, מיה דונסקי, נאוה נסט ועמליה רובינשטיין; הרכב שני – רות אשל, הילה ברונשטיין, לבנה קורין והניה רוטנברג.
  • גלימה לסקילה עצמית (1980), יוצר הגלימה: אברהם אופק, תפאורה מוזיקלית: יוסף דורפמן, רקדנית: אשל
  • אנשים בתנועה (1979) – אירוע תנועתי במוזיאון חיפה לתערוכת המון של רוני בן-צבי
  • מסכות (1978), בשתוף עם נירה נאמן, עיצוב המסכות: אורה שווארץ, מוסיקה מקורית: יוסף דורפמן
  • חלומות (1978), מוזיקה: משה קילון, עבור להקת בת שבע 2
  • אופוס ג'אז (1975), מחרוזת ריקודים שליוותה את סיור להקת "גולדן גייטס" מארה"ב, רקדנים:רות אשל, ליסו ברודצקי ומשה אסטרוגנו

    גלימה לסקילה עצמית (1980)
  • מחרוזת ריקודים בסגנון ג'אז לתכנית הטלוויזיה "עלם ועלמה" בבימוי ג'ק גורן (1975), רקדנים: רות אשל, ורדה למברסקי (זהבי) ומשה אסטרוגנו

כוריאוגרפיה לפרוייקטים

  • משפט שלמה (1996), מוזיקה: אופרה לילדים של המלחינה ציפי פליישר, ביצוע: מקהלת "קנטביל"
  • האלה ענת (1994), מוסיקה מקורית: ציפי פליישר, אביזר/פסל: דליה מאירי, ביצוע: דורית אטיאס
  • קבוצת קו בניהולה של רות אשל – סדנת אימפרוביזציה לתיאטרון–תנועה (1985)

תכניות לבתי ספר בשנים 1978 – 1989 (במסגרת נוער מוזיקאלי)

  • קשת ומחול (1978), רות אשל ו-3 נגנים מתזמורת חיפה
  • חליל ותנועה (1979), בהשתתפות: רות אשל ומרגלית שינאן

    מסכות (1978)
  • יצירתיות במחול (1980), בהשתתפות: רות אשל
  • יצירתיות במחול (1984), רקדנית: סיגל רוט, רות אשל (מנחה)
  • מחול ומוסיקה – צורות מוסיקליות במחול (1985 – 1989) , בהשתתפות: רות אשל, איריס בירנבאום, סימון קנייצה, איריס כהן (הרכב ראשון); הילה בורשטיין, נעמי פורת, הניה רוטנברג, רנה קלפה (הרכב שני)

    צמר וברזל (1986)

מייסדת, מנהלת אמנותית וכוריאוגרפית של להקות המחול האתיופיות "אסקסטה" (1996-2005) ו"ביתא" (2005 ואילך) – ראה אתר הלהקה beta-eskesta.com

  • בלהט הגורגה (2009), תלבושות: נוגה וייס, מוסיקה אתיופית
  • תזי-תזה (2008), תלבושות: נוגה וייס, מוסיקה מקורית: משה אפרתי

    ליתורגיה
  • חגיגה (2007), תלבושות: נוגה וייס
  • חידה (2007), תיפוף מסורתי
  • מה שהכתפיים זוכרות (2006), תלבושות: נוגה וייס, מוסיקה מקורית: עודד זהבי
  • נפאס (2003), תלבושות: נוגה וייס, מוסיקה מקורית: עודד זהבי
  • אופוס ראשים (2002), תלבושות: נוגה וייס, מוסיקה: אסתר אווקה
  • אופוס כתפיים (2001), מוסיקה מקורית: דגנית אליקים, תלבושות: נוגה וייס
  • ריקודי שבטים אתיופיים (2000), בשיתוף אבדו נגאש, תלבושות: נוגה וייס, מוסיקה: מסורתית

    Opus for Heads – photographer: OFer Zvulun
  • מהארו, או, כיסופים (1998), תלבושות: טלי יצחקי, קולאג' מוסיקלי
  • חיזורים (1996), תלבושות: טלי יצחקי ובהמשך נוגה וייס, מוסיקה: תיפוף מסורתי
  • ליתורגיה (1966) – העמדה תנועתית למקבץ נבחר של תפילות ביתא-ישראל
  • זיכרונות מהכפר (1996), תלבושות: טלי יצחקי, מוסיקה: מסורתית

    נפאס (2004), רקדנית: מינלו דגיה, צלם: עופר זבולון

הוראה

  • מרצה באוניברסיטת חיפה, החוג ללימודים כלליים (קורסים: מחול במאה העשרים, מחול בישראל, קומפוזיציה בתנועה), 1991 – 2005.
  • קורס בטכניקת מרתה גראהם למורים למחול, 1991 – 1993.
  • קורס כוראוגרפיה למורים למחול, מילב, 1983 – 1984.
  • מרצה אורחת באוניברסיטת בחוג לאמנות יצירה והעלאת פרוייקט בנושא תנועה וחפצים, 1978.
  • מורה לבלט וג'אז באולפן אזורי במועצה געתון, 1974– 1970.
  • מורה למחול מודרני וג'אז במרכז המחול בהנהלת ליה שוברט וקאי לוטמן, 1970 – 1975.
  • סטודיו לבלט רות אשל – הכנת תלמידים לבחינות האקדמיה המלכותית למחול, 1967 – 1969.
  • אסיסטנטית של ולנטינה ארכיפובה–גרוסמן בסטודיו לבלט, 1961 – 1963.

    ענפים מחותלים (1983), צלם: אברהם אילת