מודל להכשרת מורים למחול לגיל הרך במגזר הממלכתי-הדתי במכללת "אורות ישראל" /שרי כץ זכרוני

כתב העת מחול עכשיו,בעריכת רות אשל והניה רוטנברג, גיליון 18, אוקטובר 2010, עמ' 47-52

המאמר השלם עם תוכנית לימודי המחול והתנועה בגן ובכיתות א' וב' מופיעים רק בגיליון המעוצב 

 

משמעויות רבות מיוחסות למושג הדרכה, ואפשר להשתמש בו במגוון רחב של הקשרים. רובינסון (1978) מגדירה את ההדרכה "תהליך חינוכי, שבו אדם שלרשותו ציוד מסוים של ידע ומיומנות מקבל אחריות להכשרת אדם שציודו קטן משלו". לפי אוסטין (1963), ההדרכה נועדה "לסייע לסטודנט ללמוד את תוכן המקצוע ואת שיטות עבודתו ובאה לעזור לסטודנט לרכוש מודעות כלשהי ביחס למה שהוא עושה – ומדוע".

מאחורי כל ההגדרות של מושג ההדרכה עומדת קונספציה משותפת: "העברת ידע" מאדם בעל ידע בתחום מסוים לאדם אחר, האמור לדעת כדי שיוכל להגיע לרמת תפקוד מיטבית בכל האמור בשימוש בידע הרלוונטי בתחום המקצוע. דילמה מוכרת היא באיזה מקום על הציר "תיאוריה – מעשה" יש למקם את ההדרכה הפדגוגית בהכשרת מורים. כאשר עוסקים בהכשרת מורים בתחום המחול, נוסף לדילמה הזאת הממד הייחודי של מקצוע העוסק בתוכן מעשי-גופני.

מורכבות נוספת לסוגיה נובעת מתוך הדילמות הבאות:

דילמה הנובעת מהמקצוע

להדרכה הפדגוגית במחול לגיל הרך אין תוכנית הדרכה כתובה, לא כרשימה של תכנים נתונים, לא כמדריך עם מידע על הנושאים שיש ללמד. בתחום הזה לא קיימים ספרי לימוד או עזרי הוראה ולכן בניית המודל היא בבחינת יש מאין. בניית המודל מבוססת על ההתנסויות בהוראה בגנים ובבית הספר היסודי ביישוב אלקנה בשנים תשס"ב-תשס"ט.

דילמה הנוגעת לאוכלוסיית הלומדות

עברו של תלמיד מהווה גורם מרכזי בלמידה. אנו מניחים כי לכל לומד יש אירועים בעברו וכי ברשותו ידע מוקדם. ניסיונו והידע שלו הכינו אותו למטלות שעליו לבצע, הם המקור להבנת התוכן הנלמד ולרכישת ידע. אוכלוסיית הלומדות באה מתוך המגזר הדתי, שבו המחול עדיין אינו תחום אמנותי נפוץ, ורובן חסרות רקע מוקדם במחול ואין להן תמונה או זיכרון מהעבר של שיעור מחול בגיל הרך.

דילמות הנובעות מקהל היעד שהסטודנטיות אמורות ללמד:

א. תוכן הדיסציפלינה

 הסטודנטיות מיועדות ללמד בחטיבת הגיל הרך במגזר הדתי, מקום שבו המחול הוא תחום חדשני. לכן  נדרש מודל ההדרכה ליצור תהליך שיאפשר בניית תוכנית לימודים במחול למגזר הייחודי. התוכנית צריכה לשלב את תוכן הידע התנועתי עם ערכי הדת, המסורת, החינוך הדתי והרעיון האמוני.

ב. מורות מאמנות

מספר המורות המלמדות מחול במגזר קטן ביותר. לכן היה צורך לפתח מודל שימחיש לתלמידות את עקרונות הוראת המחול בדרך הולמת, ללא הצלע של מורה מאמנת.

בניית המודל באה לענות על השאלות:

כיצד לבנות דיגום אפקטיבי ויעיל, שיצמיח את הסטודנטיות להוראת מחול טובה בגיל הרך?  

מהי ההכשרה הראויה שתכין את הסטודנטיות להוראת מחול בגן ובכיתות א'-ב' ותסייע להן להצטייד בכלים הדרושים לשם כך (ידע תחום דעת, מיומנויות הוראה, דרכי הערכה)?

הנחות היסוד והתפישה הרעיונית של המודל

ההנחה היתה, שכאשר הסטודנטיות יבינו באופן טוב יותר את זירת ההוראה וירכשו את המיומנויות הדיסציפלינריות והפדגוגיות הנדרשות, יהיו מודעות למקורות שמהם נובעים הקשיים ויזכו לתמיכה – הן יגיעו להוראה מקצועית ויעילה.

רציונל

בבסיס המודל עומדת ההשקפה, כי על הילד בחטיבה הצעירה להכיר ולהבין את מרכיבי עולם המחול  כתחום אמנות, יצירה והבעה. לשם כך יש להקנות לילד מונחים ומושגים בסיסיים מעולם המחול והיצירה, כדי שיוכל להגדירם, להיות מודע לקיומם, להשתמש בהם וליצור אתם.

מורות עצמאיות  בוגרות המסלול  אמורות להכיר את מבנה תחום הדעת של המחול לחטיבה הצעירה, להורות מחול בכיתות א'-ב', להכין שיעורים, לבנות תוכנית לימודים ולבצע אותה תוך כדי הערכה והפקת לקחים. המודל יצייד את הסטודנטיות בכלים הדרושים לשם ידע תחום הדעת, ידע בדרכי הוראה, תכנון ההוראה והערכתה.

יעדים

להפגיש את הסטודנטיות עם מושגים ורעיונות, מבנים ועקרונות בתחום המחול לחטיבה הצעירה.

להציג אסטרטגיות ומיומנויות הוראה מגוונות.

לסייע לתכנן את הוראת המחול בחטיבה הצעירה ולהעריך אותה.

להתנסות בלמידה פעילה ומגוונת וביצירת ידע.

לתת כלים יישומיים להוראה משמעותית

תיאור המודל

על פי המודל, כל יחידת הוראה יוצאת מהתנסות אישית של הסטודנטית ל"גילוי" עקרונות והמשגה דרך דיון תיאורטי, ליישום בשדה ולחקירת ההתנסות והסבר המעשה.

שלב א': שיעור מתודיקה משולב בהתנסות מעשית במחול

לפי תיאוריית הלמידה לחינוך בתנועה של גיליום (1995), "הלמידה האקטיבית עדיפה על הלמידה הפסיבית. לכן עדיף שיעור הכרוך בהשתתפות פעילה על הרצאה או הקרנת סרט המתבססים על קליטה סבילה". בהוראת מרבית המיומנויות התנועתיות אין תועלת ב"דיבור על" תנועות, לפני שללומד היתה התנסות כלשהי בהן.

נואלס (1972), במאמרו "חידושים בשיטות ובגישות הוראה", אומר כי הוראת מבוגרים העבירה את הדגש שלה ממסירת ידע באופן סתמי לטכניקות חווייתיות משותפות, כך שהלומדים מסתייעים בחוויות המצטברות שלהם. על אחת כמה וכמה ראוי לעשות זאת במחול, שהרי אין למידה תיאורטית של עשיית מחול ללא ההתנסות החווייתית שבריקוד עצמו. בהסתמך על ידיעת הרקע של המתנסות בהוראה, נבנה שיעור מתודיקה המלווה בהתנסות מחול. השיעור ניתן על ידי המד"פית  ותכליתו היתה התנסות בשיעור מעשי, המדגים יחידת לימוד. באמצעותו מתאפשר למורה להציג מיומנויות מחול בדרך של שיעור "בשעת אמת", בהקשר של מורה-תלמיד. בחלק השני של השיעור נערך דיון תיאורטי, על סמך ההתנסות התנועתית. בדיון זה מנסים להגיע עם הסטודנטית לתובנות של עקרונות יחידת הלימוד, לסיווג המידע לכללים בעלי משמעות ותוכן, להבנת עקרונות הפעולה ולהמשגתם.

שלב ב': התנסות בהוראה

שלב ה"זריקה למים". הסטודנטית תתבסס על ידע שנרכש, תאחז במרכיב מוכר ותיישם בסיטואציית ההוראה. הסטודנטית הנכנסת לסיטואציה זו חייבת למצוא את הכיוון שלה ולעצב את עצמה מחדש, מתוך בחינה של מה שנטלה מהשלבים הקודמים.

שלב זה מורכב משני חלקים : א. תכנון השיעור;  ב. יישומו בהוראה.

שלב ג': משוב והערכה

משוב מילולי מד"פ-סטודנטית, משמש מנוף להבנת סיטואציית ההוראה של הסטודנטית וכלי לייצוב הלמידה וחיזוקה.

שרי כץ זכרוני – ראש תחום מחול במכללה לחינוך גופני על שם זינמן במכון וינגייט, מדריכה פדגוגית לגיל הרך במכללת "אורות ישראל", מפתחת וכותבת תוכניות לימודים במחול במסגרת הפיקוח על הוראת המחול במשרד החינוך.

 

ביבליוגרפיה

אלדר, א' (1997), הוראה יעילה בחינוך הגופני, ישראל, תמוז עיצובים.

אוסטין, ל' (1963), "עקרונות יסוד של הדרכה", בתוך: הדרכה – Supervision: מקראה, עורכת: רייכמן נורית (תשמ"ח), מרכז מידע ותוכניות של תוכנית שוורץ, ירושלים.

גיליום, בוני צ'ארפ (1979), יסודות בחינוך לתנועה לילדים, מכון וינגייט.

נואלס, מ' (1972), "חידושים בשיטות ובגישות הוראה המבוססת על למידת מבוגרים", בתוך: הדרכה – Supervision: מקראה, עורכת: רייכמן נורית (תשמ"ח), מרכז מידע ותוכניות של תוכנית שוורץ, ירושלים.

רובינסון, ו' (1986), "פיתוחו של עצמי פרופסיונאלי בהכשרה לעבודה סוציאלית", בתוך: הדרכה – Supervision: מקראה, עורכת: רייכמן נורית (תשמ"ח), מרכז מידע ותוכניות של תוכנית שוורץ, ירושלים.

 

לתוכנית לימודי המחול והתנועה בגן ובכיתות א' וב' – ראה בגיליון המעוצב

 

 
 
 
לקר
 
 
 
 
 

סגור לתגובות.